יום שישי, 6 במאי 2011

מופעי רחוב



היום אספר לכם על מופעי הרחוב הרבים שישנם פה בעיר לונדון.
כשאני יוצאת מבית מגורי, אני נופלת ישר על הגדה הדרומית שהיא כמובן מקום מאד  מתוייר, כל אחד רוצה להגיע לשם כדי לצלם את בתי הפרלמנט, את הביג בן ואת ה"רויאל פסטיבל הול". מהגדה, מתחת לבית רואים את זה מצויין, ומי מחכה להם שם? כל הליצנים, זמרים, רקדנים, לוליינים וכד.
היום כבר לא מספיק להיות סתם קבצן, צריך לתת שואו!!
והדמיון עובד, והאנשים ממציאים רעיונות,  כמו למשל, מלכת אנגליה הזו שסוחטת לחיצות יד מהעוברים והשבים,  או הצפרדע על האופניים, שלפעמים מביאה גם צפרדע קטנה על אופניים קטנים לידה, שנוסעים על סוללות,

 יש את ציירי הרחוב
ויש את הפסלים הדוממים, שאותם אתן/ם בודאי מכירים שזזים רק כשנותנים להם כסף.






השיא היה היום בקובנט גארדן, שם יש אמני רחוב "מדופלמים" שכבר עברו כמה מדרכות בחיים שלהם. שם יש ממש מופע שנמשך לאורך זמן מה ומלווה בטקסט של הלוליין, ליצן, רקדן, מי שלא יהיה שמופיע שם. לעיתים קרובות זה גם מלווה במוסיקה.
היום אני אריץ לכם את ריצ'רד, הודיני החדש במופע קסמים  מ ר ת ק!!!
הוא מספר על עצמו, על מקורות השראתו...על הצלחותיו בעבר, על היותו מרבית הזמן ברחוב ולכן הוא מבקש קצת יותר כסף....

הוא אוסף את האנשים בחצי עיגול סביבו ומודיע שהוא יבקש ממתנדבים מהקהל לקשור אותו גם במעיל משוגעים, גם בשרשרת עבה
 וגם בחבל עבה
והוא מבטיח תוך 2 דקות להשתחרר.

הוא מזכיר את הודיני הגדול ואומר שההוא עשה את זה בשלוש דקות, טוב, זה היה מזמן..
הקהל מסביב מפקפק.. הילדים מוציאים קולות של בבוזזזזזז...

מאיפה אוספים את האנשים התמימים האלה?
 ואז הוא מתחיל ומלווה עצמו בהסברים שהוא אומר לתוך "מדונה" שמחוברת לפיו. הקהל מתחמם והולך, מלהיב את ריצ'רד (הוא כבר חבר של כולנו), רוקע ברגליים תוך כדי ספירה לאחור של השניות (לפי הוראותיו של ריצ'רד שהוא גם הבמאי של המופע..),
ואתם יכולים לראות לאורך הצילומים הנלוים את השתלשלות העניינים.. תוך כדי ההשתחררות מהשלשלאות. איך משחק המילים. אהה?..
אני מקצרת קצת את התהליך, 

לבסוף, הבחור השתחרר!! 
בדיוק כמו שהבטיח. 
  הידד!!!!!




ועוד אחד משוגע, לוקח כסף כשהוא תוקע לעצמו מסמר עבה באף עם פטיש ענק!!!

קצת לפני החזרה הביתה, שוב על הגדה, מופיעים עכשו ארבעה רקדני ברייק-דאנס מהממים!! באמצע של המדרכה הם פורסים שטיח מעין מזרונון ואוספים אנשים תאבי עניין ואקשן.

המעגל של הקהל מתקבץ, הם פותחים טייפ ומתחילים, כל אחד לחוד, להניע את עצמם על הרצפה,
על יד אחת, להסתובב עם היד על הרצפה,
לעשות סיבובים מהירים כבזק על הרצפה
וחוד החנית וגולת הכותרת היתה הופעתו של הבחור השחור השרירי שעשה מחווה לקייט ולויליאם והקדיש להם 10 סיבובי ראש!! בבת אחת. הקהל מהופנט ופורץ במחיאות כפיים משולהבות.
ראו צילום אם אינכם מאמינים. הבחור השחור הזה ממש מחוטב למופת,  מזכיר את העבדים השחורים בסרטי הילדות שלנו, לא? 

טוב, תמחקו את השורה האחרונה, זה לא פוליטיקלי קורקט.

הקטע הכי הזוי, אני לא מגזימה, היה הערב.
הלכנו לאורך המנהרה, עליה אספר בפעם אחרת, ומרחוק שמענו קולות חזקים מדברים ברמקול קולני, כשהתקרבנו, שמענו שאלה כמו נביחת פקודות בצרפתית.


ראינו כמו מחנה צבאי מיושן, שקי חול, קונצרטינות וגדרות תיל...


..טוב, גם אנחנו לא האמנו. היינו גידי, יענקלה, רן, האורח הזמני התורן מהארץ, ואני. אנשים התקרבו, הציגו משהו לש.ג.
ונכנסו למעיין מנהרה שהיו תלויים בתקרתה בגדים לייבוש בשורות. הקולות ממשיכים להדהד, מזל שיש לנו את רן, רן מבין צרפתית והוא מתרגם סימולטנית: משהו על הצבא הצרפתי  באלג'יר (אנחנו חזרנו בבת אחת לשנות החמישים). אתם מאמינים?

עושים לאנשים המשועממים הדמיה של להיות באלג'יר בזמן קרבות וסכנה.
המשוגעים כאן מחפשים גירויים והרפתקאות..החיים לא מספיק מרתקים,


היינו צריכים לברר מה זה, בהתחלה ה"חיילים " לא רצו לספר, אבל אחר כך אמרו שזה סוד שנסתכל באינטרנט על סרט סודי ואז נוכל לגלות. הלכנו הביתה ומצאנו שיש חברה שמציגה סרטים במקומות נסתרים ברחבי לונדון. בונה תפאורה מתאימה לפי הסרט שמוצג באותו היום. אף אחד לא יודע איזה אתר ייבחר להקרנת הסרט, רק כמה שעות לפי, מודיעים ואנשים צריכים להגיע בהגנב למקום. והפעם נבחרה המנהרה אצלנו....הסרטים המוצגים הם כנראה סרטי פעולה שמעוררים את הדמיון המקומי! בגלל שזה סרט על מלחמת אלג'יר האנשים לבושים בבגדי שנות החמישים, ונראים חגיגיים ונרגשים.
אולי נפתח סוכנות נסיעות מאורגנות לעוטף עזה ונביא אותם לשדרות בזמן אזעקת אמת, שירגישו את החוויה האמיתית....או נפעיל להם "צבע אדום" כאן בלונדון בערב משועמם עם קצת בירה ביד...


זהו להפעם!
להתראות!

2 תגובות:

ב- 6 במאי 2011 בשעה 11:54 , Blogger Neomig ציין...

מי שלא מגיב כאן מפסיד עוד חוויה- ההתחלקות. את גדולה. בפעם הבאה נעבוד על הגרפיקה.
להתראות
נעמי

 
ב- 7 במאי 2011 בשעה 22:45 , Blogger Avigail ציין...

חחחחחחחחחח!!! מצחיק הקולנוע עם ה"צבע אדום",
רעיון טוב.

אהבתי את הצילומים. אני מזהה כמובן רבים וטובים שמופיעים בתמונות (איך אפשר לשכוח), במיוחד את האיש צפרדע החמוד הזה. נדמה לי שהוא אמור להיות דינוזאור או לטאה כלשהי...

נשיקות, אביגיל.

 

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית