תחרות הפורטרטים השנתית של ה- National Portrait Gallery.

כמידי שנה, נערכה גם השנה תחרות הפורטרטים (דיוקנאות). כל אחד רשאי להשתתף בתחרות.

אין כל הגבלה שהיא, לא של גיל, מוצא, מקום לימוד, אם בכלל, כמובן לא מין או צבע.

רוב הציורים שנבחרו הם אנגלים, מעניין למה..

אבל ישנם גם צירים שבאים ממקומות נידחים כמו אזרבייג'ן, ישראל או סין.

יש פרסים לזוכים במקומות הראשונים, יש צוות של בוחרים, ויש ציירצעיר שנבחר לשוטט שנה באיזה מקום על פני התבל, שיבחר בו, ויתאר בציוריו וברישומיו את המקום, ובשנה אחר כך מציגים את התוצרת שלו.

אתמול הלכנו להתרשם.

כל שנה, מביאה התחרות אלפי אנשים הלהוטים לראות את היבול שהגיע השנה.

רוב הציורים אמנם ממש מעניינים, כולם כמובן משובחים מבחינת המיומנות הציורית. אין כל עוררין על כך שמי שנבחר להציג יודע את מלאכת הציור על בוריה.

לא תמיד הציור מוצא חן, אבל על זה כבר אמרו חכמים ממני: "על טעם ועל ריח.."

אז מה היה לנו שם אתמול. קודם כל הפרס הראשון, אתם בודאי סקרנים. זהו צייר מדנמרק. מצייר פורטרט של בחור צעיר, סטודנט לפילוסופיה שלובש רק שחור ואפור. הוא צייר אותו באור טבעי.

את הפרס השני  כמעט ולא רציתי להראות  משום המבוכה. ציור ממש גרוע ולא עומד בקריטריונים (שלי) ולכן לא רציתי להעמיס אותו עליכם. אבל, בכל זאת, אולי הם יודעים משהו שאני לא הבחנתי בו. הוא מחוץ לכל הקשר:

קצת מביש, לא? יש פה השפעה חזקה מלאונרדו והדרך שבה צייר סלעים, ועוד מיני ציירים קלאסיים, אבל, באמת....!

זהו הפרס השלישי, צייר מאירלנד שצייר את חברו.

הפרס הרביעי גם הוא מעניין , זהו צייר מאזרביז'אן, מקום לא מקובל לציורי פורטרטים מערביים..הוא למד באיסטנבול וכיום הוא לומד בארה"ב, אלא מה.. ההעמדה הבוטה והישירה של הנערה, הבעת הפנים המתנצחת שלה ובגדי הספורט שלה מעידים על היותה טיפוס! יחד עם זה יש לה גלגלים בשיער, והחזה שלה מובלט קדימה.  ובנוסף, בידיה העטויות בכפפות פלסטיק כחולות, היא אוחזת, סכין קילוף. דמות רבת סתירות שגורמת  למתבונן להתבונן פעמיים בציור , יש על מה להסתכל.

וזהו הפרס החמישי. ציור עליז שמקרין מצב רוח טוב. גם הצבעים פסטליים ונעימים. הסצינה מצויירת בחדר שינה.

הזוכה הזו קיבלה את פרס המטיילת. לאן היא בחרה לטייל?  לפרו, לחקור את העבודה המסורתית בטקסטיל בכפרים הקטנים.

רוב הציירים מביאים אנשים מסביבתם הקרובה, כמו למשל, מיודענו הישראלי, אלי שמיר, שציורו ענק המידות, הכי גדול בתערוכה (מכסה קיר שלם), 

מביא אותו עומד עם אביו במשק של האב בכפר יחזקאל. ציור   נ ה ד ר !!

(תודה לאנמארי על הצילום היא התרגשה כל כך לראות את עמק יזרעאל בכל הדרו ,לפניה  לפתע, בלב לונדון).
רואים את כל עמק יזרעאל נפרש כמו בפנורמה מאחורי הרפת, כשמאחור נראה גם הסטודיו לציור. הצבעוניות כל כך אופיינית ליום קיץ חם . העמידה וההבעה הדומים של האב והבן (האב נפטר לפני מספר חודשים) מוסיפים לטבעיות של הסצינה , האנושיות הפשוטה ממש יוצאת החוצה מתוך הציור ומדברת אלינו, הצופים. כאילו סתם, תפסו אותם ברגע לא מתוכנן. גודל הדמויות הוא יותר מטבעי. יש פה האדרה של הפשטות, מונומנטליות של חיי יומיום. חזרה לרומנטיקה של העמלים?...


אחר כך יש צייר מעניין מהונגריה,

סופר ריאליסטי, הוא מצייר את בנו שחזר ממסיבה. רואים כל שערה מהזקן, והטבעת המעניינת על היד הופכת למרכז התמונה בפירוט הרב שלה.

וציירת מסין שדווקא מציירת דמות מערבית, חבר שלה.

 וציור מוזר מאנגליה הצייר מצייר ידידה מאופרת בכבדות, לדעתו הפנים מסמלות זוהר ופגיעות.

צייר אנגלי נוסף שמצייר את הוריו בטקס טיפוסי של חיים ביתיים.

לאטויה, זה שמה של הבחורה הזו אותה צייר חבר שלה.

ואלה שתי גיסות מקנדה.

פה יש משהו קצת אחר, זוהי ציירת מלטויה, שמציירת את משפחתה, בעלה (זה שנמצא במראה) ביתה הקטנה והיא בצורת מדונה שמחזיקה מכחול ציור ביד, כשעל השולחן מתגלגות שפופרות צבע.  מקורי! בהחלט.

זהו פורטרט עצמי של בחור מאיראן

ופה יש לנו בחורה שמציירת סופר ידוע  של ספרי ילדים, מייקל רוזן ,שהוא פטרון של תאטרון בובות בלונדון. נחמד, לא?

זהו פורטרט של חבר של הצייר

ואחרונה, בחורה מאוקראינה בפוזה טבעית,

אם תרצו לראות עוד, האתר פתוח לכולם, ומי שיבוא ללונדון- הכניסה היא באדיבות  .B.P הם עשו מספיק צרות השנה, אז לפחות זה בחינם..

http://www.npg.org.uk/

מקווה שהפנים השונות והציורים המגוונים עניינו אתכן/ם.